עם חלוף
השנה האזרחית הקודמת ותחילתה של שנת 2012, פורסמו פרשנויות שונות בעולם לגבי עתידה
הכלכלי של תורכיה. ישנם פרשנים הטוענים כי כלכלת תורכיה על סף קריסה או לפחות
נמצאת ברמת סיכון גבוהה, בעוד שאחרים טוענים כי היא מדינה יציבה מבחינה כלכלית.
התחזיות האופטימיות צופות כי כלכלת תורכיה תמשיך להתפתח בקצב מהיר וששעורי הצמיחה
בה יעברו את סין החל מ-2017 והפסימיות צופות קריסה בשל חדלון פרעון החובות הכבדים.
השאלה היא: האם קריסה כזו אכן צפויה להתרחש?
איסתנבול - ממוקמת בין מזרח למערב
הנתונים
הכלכליים שמציגה כלכלת תורכיה עלולים להטעות, וזו גם הסיבה לפרשנויות הסותרות. מחד
גיסא, מציגה תורכיה שיעורי צמיחה מרשימים ביותר (8.2% ב-2010 וכ-8% בשנת 2011. צפי לצמיחה בין 0.5% ל-4% בשנת 2012, המסומנת כשנה של האטה כלכלית בכל רחבי העולם).
מאידך גיסא, ניתן לטעון כי הצמיחה בתורכיה היא מלאכותית, ונובעת מחגיגת ההוצאות במשק
התורכי שנשען על הלוואות בריבית נמוכה מאד (התמ"ג – התוצר המקומי הגולמי – שעל
פיו מחושבת הצמיחה כולל אלמנט חשוב והוא ההוצאות במשק, ולכן "חגיגת
בזבוזים" באשראי עלולה להביא לצמיחה מלאכותית שסופה משבר, שכן חובות צריך
לפרוע).
מנוע הצמיחה
של הכלכלה התורכית בשנים האחרונות הן ההשקעות הזרות שהביאו לפריחת התעשייה
התורכית. בין שנת 2003 לשנת 2008 נאמד היקף ההשקעות הזרות במדינה בכ-75 מיליארד
דולר (בממוצע – 15 מיליארד דולר בשנה). מאז ירד היקף ההשקעות הזרות (כ-8 מיליארד
דולר ב-2009, כ-9 מיליארד דולר ב-2010 וכ-11 מיליארד דולר ב-2011). בשל ההאטה בכלכלה העולמית הצפויה ב-2012, צפוי היקף ההשקעות הזרות בתורכיה לרדת
בשנה הקרובה.
מפעל חברת המכוניות "טויוטה" בתורכיה
היקף ההשקעות הזרות בתורכיה
נתוני הבורסה
התורכית מעידים על תנודתיות חזקה של שוק ההון באופן שעלול להרחיק חלק מהמשקיעים הזרים,
אם כי רבים מהמשקיעים רואים בירידות אלה הזדמנות. מי שהשקיע בשנת 2011 את כספו
בשוק המניות התורכי, איבד כסף רב (מתחילת שנת 2011 עד סוף 2011 איבד שוק ההון
התורכי כ-23%). מאז תחילת 2012 חלה התאוששות שעדיין אינה מפצה על ההפסדים מתחילת
2011, נכון לכתיבת שורות אלה. גם בהתחשב בכך שבשנת 2011 כל הבורסות בעולם חוו
ירידות, הירידות בשוק ההון התורכי היו חזקות במיוחד, בדומה לרבים מהשווקים
המתפתחים בעולם.
שוק המניות התורכי בין תחילת 2010 לינואר 2012
.jpg)
שוק ההון - על-פי הממוצע של המדינות המתפתחות
התעשייה
התורכית והיצוא התורכי - התעשייה התורכית התפתחה מאד בשנים האחרונות (ייצור מכוניות,
אוטובוסים, טקסטיל, חומרי בניין וכדומה), אך תורכיה, המייצאת את רוב תוצרתה למדינות
אירופה, צפויה לספוג פגיעה ביצוא, שכן ב"גוש האירו" צפויה האטה
בצמיחה בשנת 2012. בנוסף, ההשלכות הכלכליות של "האביב הערבי"
עלולות אף הן לגרום להאטה ביצוא התורכי, שכן רוב מדינות ערב חוות משבר כלכלי וחוסר
יציבות פוליטית. היקף היצוא התורכי למדינות ערב עלה משנת 2002 והלאה באופן ניכר. בין
השנים 2009-2002 גדל היקף היצוא התורכי למדינות ערב פי ארבע. בשנת 2010 היה היקף
היצוא התורכי למדינות ערב 27 מיליארד דולר, כמעט כפול משנת 2009. בשנת 2011 ירד
היקף היצוא למדינות ערב ב-13%. עם זאת, תורכיה השלימה את הפער בירידה ביצוא למדינות ערב בשנת 2011 באמצעות יצוא
למדינות אחרות, וכך הגדילה את היצוא הכולל שלה בשנת 2011 (שנת שיא בכל הזמנים של
תורכיה – יצוא בהיקף של 135 מיליארד דולר!). את ינואר 2012 צלח היצוא התורכי בהצלחה רבה עם עלייה של 10% לעומת ינואר אשתקד. התורכים לא נחים על זרי הדפנה ומעודדים יצוא למדינות שונות, ובמיוחד למדינות המפרץ
העשירות, שלא נפגעו מ"האביב הערבי", ויכולות להזרים השקעות למשק התורכי. התורכים אף אינם אומרים נואש בנוגע לקידום
כלכלתם בשווקים שכבר חוו את "האביב הערבי", וארדואן, שערך באוקטובר 2011
ביקור במצרים, תוניסיה ולוב, הביא עימו מעל למאתיים אנשי עסקים תורכיים, כדי
שיקדמו פרויקטים במדינות אלה, מתוך הנחה כי לאחר החלפת השלטונות במדינות אלה תחל
תנופה של בנייה מחדש. יש לציין כי גם המתיחות בין תורכיה לאיראן שגברה לאחרונה עלולה
להשפיע לרעה על היצוא התורכי, שכן היצוא התורכי לאיראן גדל בשיעור ניכר בשנים
האחרונות והנפט האיראני המגיע לתורכיה זול יחסית. הרחבת הסנקציות על איראן עלולה
להביא לייקור הנפט המיובא לתורכיה באופן שעלול להשפיע לרעה על כלכלתה (כשליש מהנפט
שמגיע לתורכיה הינו מיובא מאיראן). תורכיה שוקלת לייבא נפט ממקומות אחרים במקום
איראן, בראשן סעודיה, אך ככל הנראה מעבר כזה ייקר את הנפט שמגיע לתורכיה ועלול אף לפגוע
מאד במסחר בין תורכיה ואיראן בתחומים אחרים.
המאזן המסחרי של תורכיה
משבר
האשראי –
פרשנים רבים רואים בבעיית האשראי של תורכיה את הבעיה העיקרית של המשק התורכי. ב-2009 ו-2010 הבנקים בתורכיה העלו את
שיעור ההלוואות לציבור, והציפו את השוק בהלוואות. המצב נמשך גם ב-2011. ראש
הממשלה, ארדואן, הואשם כי כך קנה קולות בבחירות לנשיאות. הסכנה בהישענות על האשראי
הגבוה היא אי עמידה בתשלום, מצב שעלול להפוך למצב של חדלון פרעון. המצב עלול להיות
דומה לזה שחוותה ארגנטינה בשנת 2000 וכן מכסיקו ב-1994, כלומר התרחבות החוב, ולאחר
מכן נפילה כלכלית, בשל קושי בהחזר החובות. יוון כבר הגיעה לחדלון פרעון, אך
"גוש האירו", ובמיוחד גרמניה, הציל אותה. גם דובאי חוותה מצב
בעייתי ב-2009 כשהחוב הלאומי הגיע ל-60 מיליארד דולר, אך דובאי קיבלה סיוע מאבו
דאבי, אחותה למדינת האמירויות, והוסדרה פריסת חובות חדשה הכוללת ארכה, ומאז הכלכלה
של דובאי עוברת תהליך של התייצבות איטית והחזר חובות תוך שמירה על אינפלציה נמוכה.
תורכיה, כידוע, אינה חלק מ"גוש האירו" ואינה חברה באיגוד פוליטי-כלכלי
כשל מדינות המפרץ. לפיכך, אף אחד, ככל הנראה, לא יציל אותה במידה ותקלע למשבר
אשראי שיוביל לחדלות פרעון.
בשל החוב
הגבוה של תורכיה (במיוחד החוב החיצוני, שרובו שייך למגזר הפרטי), הורידו חברות דרוג האשראי הגדולות בעולם את
רמת דירוג האשראי של תורכיה. דרוג האשראי של תורכיה עבר מ"חיובי"
ל"יציב"/ "יציב עם הערת אזהרה", דבר המשקף את הירידה ביכולת
של תורכיה לפרוע חובות.
האינפלציה, הריבית וירידת ערך המטבע התורכי – האינפלציה בתורכיה
גבוהה – כ-10% בשנת 2011. האינפלציה בשנת 2012 צפויה להמשיך להיות גבוהה. נראה כי אם תורכיה לא תעודד תחרות, האינפלציה הגבוהה תימשך. האינפלציה הגבוהה
עלולה לאלץ את הממשלה להעלות את הריבית באופן משמעותי, אך אז יהיה יותר קשה לשלם
את חובות. רבים מהכלכלנים
טוענים כי מדיניות של הנהגת ריבית נמוכה לאורך זמן כאשר
האינפלציה גבוהה היא לא מדיניות בר קיימא, שכן הדבר גורם לעיוותים עצומים בכל הקשור
למחירים בשוק, באופן שעלול להוציא את האינפלציה מכלל שליטה
ולהביא לקריסת המערכת הכלכלית. כשיגיע היום שבו תורכיה תאלץ
להעלות את הריבית בצורה משמעותית,
הכלכלה התורכית עלולה לספוג מכה קשה, שכן הדבר יקשה עוד יותר על החזר החובות. ממשלת תורכיה, ובראשה
ארדואן, חוששת כי העלאת הריבית תגרור עלייה נוספת באינפלציה ותאט את הצמיחה, ולכן
לא מעלה את הריבית. עם זאת, העיוותים בכלכלה התורכית עלולים להיות חמורים, אם
הריבית לא תעלה בתקופה הקרובה.
שערי הריבית של תורכיה
במקביל לתהליכים שפורטו לעיל, ערך הלירה התורכית נשחק. במהלך שנת 2011 צנח המטבע התורכי ב-22%. יש לציין כי בשנת2001, בעת אחד המשברים הגדולים של הכלכלה התורכית, ירד ערך המטבע התורכי ב-50% בין לילה. בנסיבות הקיימות, אין שום ערבות לכך שהדבר לא יקרה שוב.
לסיכום, בעיית
האשראי שמלווה באינפלציה גבוהה הינו מצב בעייתי עבור כלכלת תורכיה.
אם תורכיה לא תפגין זהירות במתן הלוואות, היא עלולה להגיע
למצב של קריסה. מתחילת שנת 2012 אין הממשלה התורכית נוקטת במדיניות של העלאת ריבית, וכל עוד
האינפלציה גבוהה ושיעורי הריבית אינם עולים, המשק חשוף לעיוותים שמלווים בסכנה
לכלכלת תורכיה. בנוסף, יש לזכור כי הכלכלה במזרח התיכון (כמו גם בשאר העולם) תלויה
במידה רבה במצב הפוליטי, ונטייה חזקה לאיסלאמיזציה מצד ארדואן עלולה להרחיק
משקיעים זרים ולצמצם את צריכת התוצרת תורכית בחו"ל. למשבר כלכלי בתורכיה עלולות
להיות השלכות על היציבות הפנימית במדינה והשלטון עלול לאבד תמיכה. במצב כזה ייתכנו
אף מהומות, במיוחד באזור המזרחי של תורכיה, בו מרוכזת האוכלוסייה הכורדית, שמצבה
הכלכלי ירוד במיוחד ולה שאיפות לאומיות. חשוב לזכור כי הצמיחה האדירה של תורכיה
אינה מתחלקת שווה בשווה, ובעוד שפלח קטן של התעשיינים והסוחרים הגדולים זוכה להכנסות אדירות בשל
התיעוש המאסיבי והמסחר הגדל, המוני תורכים חיים ברמת חיים נמוכה, ובתקופה של
אינפלציה גבוהה הם בפועל הופכים עניים יותר, שכן עם הכסף הקיים הם יכולים לקנות פחות ופחות. כוחה של תורכיה הוא בכוח העבודה הזול שלה, וברגע ששכר הפועלים יוצמד לפחות
לאינפלציה, כוח העבודה התורכי הזול יהיה למעשה זול פחות והתעשייה והמסחר בתורכיה
עלולים להיפגע.
הגרסה של המאמר בשפה אנגלית, כפי שפורסם במגזין "אקתצאדי" של מרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב: http://dayan.org/sites/default/files/Iqtisadi_Eng_March2012_Amarilyo.pdf
כתבה על בסיס המאמר שהופיעב בעיתון "גלובס":
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000737805
ראיון שלי ברשת ב של קול ישראל בנושא - בתוכנית "צבע הכסף" (3 באפריל 2012, החל מהדקה ה-36 ו-19 שניות): http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=aod
לקריאה
נוספת:
