בעקבות ההסלמה שהובילה למבצע "עמוד ענן", עלו בקרב הפרשנים השונים גרסאות סותרות לגבי מקומו של ממשל החמאס בעזה ביזום האירועים. יש הטוענים כי ממשל החמאס נגרר לאירועים ולא יזם אותם ויש הטוענים כי החמאס יזם את המהלכים, שהביאו בסופו של דבר את צה"ל לחסל את בכיר המערך הצבאי של התנועה, אחמד אל-ג'עברי, שפתח את מבצע "עמוד ענן".
איסמאעיל הנייה בחברת ראש ממשלת מצרים בעזה
ניתן לכאורה לקבל את הגישה שהחמאס נגרר לאירועים ולא יזם אותם, שכן ירי הטילים על ישראל, עד לחיסולו של אל-ג'עברי, בוצע בעיקר על-ידי ארגונים פלסטינים אחרים הפועלים ברצועה. לפי גישה זו, ממשל החמאס נגרר לאירועים בעקבות חיסול אל-ג'עברי, ומאז הוא הראה סימנים שאינו מעוניין בהסלמה בכך שמהר להסתייע בתיווך המצרי. גישה זו מתמכת על-ידי דיווחים שפורסמו בתקשורת לאחרונה לפיהם החמאס מבצע פעילות מנע של ירי רקטות לעבר ישראל מצד ארגונים אחרים, ואף הקים זרוע מיוחדת לשם כך.
לעומת זאת, הגרסה השנייה רואה בממשל החמאס כמי שיזם מלכתחילה מאחורי סבב ההסלמה. גישה זו מתבססת על תפיסה שהחמאס אחראי על כל דבר שמתרחש ברצועה. לפיכך, על כל הסלמה ברצועה יש לגבות מחמאס את המחיר. הגישה הזו היא לעיתים להיות בעייתית, כי היא מטילה באופן גורף אחריות על החמאס, גם במקרה שקבוצה מסוימת פועלת בניגוד לרצונה.
אלא שבמקרה הנוכחי לא קשה לקבוע כי החמאס אחראי להסלמה. אם ננסה להיות נאמנים לרצף האירועים, ניתן להבחין כי לחמאס היה חלק בירי המאסיבי על ישראל בימים שקדמו לחיסול אל-ג'עברי (אל-ג'עברי חוסל רק ב-14 בנובמבר 2012, כלומר כמספר ימים לאחר סבב ההסלמה הנוכחי). הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז אל-דין אל-קסאם, נטלה אחריות משותפת לירי הרקטות על ישראל, לצד ארגונים פלסטינים נוספים ברצועה, ב-11 בנובמבר 2012. לאחר חיסול אל-ג'עברי חלה כצפוי הסלמה בירי הטילים, תוך כדי שימוש בטילי פג'ר איראניים, שכן מדובר בבכיר מאד בחמאס, דבר שחייב מבחינת החמאס הסלמה נוספת. לפיכך, ברור כי החמאס יזם את ההסלמה, שיתף בה את ארגוני הטרור הנוספים ברצועה, והחמיר אותה כשהיה מעוניין בכך, ולכן מוטלת עליו האחריות המלאה.
אם ננסה להבין מה עמד בפני ראש ממשל החמאס בעזה, איסמאעיל הנייה, לקדם את הסלמה, נראה כי בשנה האחרונה הוא פועל מדי כשלושה חודשים בממוצע להסלים את המצב כדי להזכיר לעולם כי הבעיה הפלסטינית עוד חיה ובועטת. הסיבה לכך היא שמאז פרוץ אירועי "האביב הערבי" הבעיה הפלסטינית נדחקת לתחתית סדר העדיפויות בשיח הערבי והאסלאמי, כלומר ההפך הגמור ממה שציפה הניה תחילה. אפילו תורכיה, שסימנה עצמה כראש חץ לקידום הבעיה הפלסטינית, ירדה מהעץ עליו טיפסה. בנסיבות אלה נאלץ הנייה ליזום מהלכים. ההסלמה הנוכחית היתה נחוצה להניה כדי להניע את האסלאם הרדיקלי השולט כרגע בעולם הערבי ואת העולם כולו נגד ישראל. מבחינה זו השיג הניה את מטרתו באופן חלקי, כי הדיון העולמי סביב הנושא הפלסטיני עלה מדרגה בשבוע הנוכחי. הוא גם השיג הישג בביקורו של ראש ממשלת מצרים בעזה, והוא בהחלט בא על סיפוקו כשראש הממשלה המצרי השמיע תמיכה "מקיר לקיר" בחמאס. עם זאת, הניה לא קיבל דבר מעבר למילים חמות ובעיקר כשל בכך שלא העריך כי ישראל לא מתכוונת לשחק לידיו ולהגיב ב"פעילות כירורגית" נגד משגרי רקטות זוטרים, כפי שפעלה בסבבים הקודמים, אלא קיבלה החלטה לצאת למבצע צבאי רחב שלו הוא לא מוכן. ללא אל-ג'עברי, האיש הדומיננטי שהיה מופקד על המערך הצבאי של החמאס, נותר הנייה חסר אונים.
ניתן לכאורה לקבל את הגישה שהחמאס נגרר לאירועים ולא יזם אותם, שכן ירי הטילים על ישראל, עד לחיסולו של אל-ג'עברי, בוצע בעיקר על-ידי ארגונים פלסטינים אחרים הפועלים ברצועה. לפי גישה זו, ממשל החמאס נגרר לאירועים בעקבות חיסול אל-ג'עברי, ומאז הוא הראה סימנים שאינו מעוניין בהסלמה בכך שמהר להסתייע בתיווך המצרי. גישה זו מתמכת על-ידי דיווחים שפורסמו בתקשורת לאחרונה לפיהם החמאס מבצע פעילות מנע של ירי רקטות לעבר ישראל מצד ארגונים אחרים, ואף הקים זרוע מיוחדת לשם כך.
לעומת זאת, הגרסה השנייה רואה בממשל החמאס כמי שיזם מלכתחילה מאחורי סבב ההסלמה. גישה זו מתבססת על תפיסה שהחמאס אחראי על כל דבר שמתרחש ברצועה. לפיכך, על כל הסלמה ברצועה יש לגבות מחמאס את המחיר. הגישה הזו היא לעיתים להיות בעייתית, כי היא מטילה באופן גורף אחריות על החמאס, גם במקרה שקבוצה מסוימת פועלת בניגוד לרצונה.
אלא שבמקרה הנוכחי לא קשה לקבוע כי החמאס אחראי להסלמה. אם ננסה להיות נאמנים לרצף האירועים, ניתן להבחין כי לחמאס היה חלק בירי המאסיבי על ישראל בימים שקדמו לחיסול אל-ג'עברי (אל-ג'עברי חוסל רק ב-14 בנובמבר 2012, כלומר כמספר ימים לאחר סבב ההסלמה הנוכחי). הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז אל-דין אל-קסאם, נטלה אחריות משותפת לירי הרקטות על ישראל, לצד ארגונים פלסטינים נוספים ברצועה, ב-11 בנובמבר 2012. לאחר חיסול אל-ג'עברי חלה כצפוי הסלמה בירי הטילים, תוך כדי שימוש בטילי פג'ר איראניים, שכן מדובר בבכיר מאד בחמאס, דבר שחייב מבחינת החמאס הסלמה נוספת. לפיכך, ברור כי החמאס יזם את ההסלמה, שיתף בה את ארגוני הטרור הנוספים ברצועה, והחמיר אותה כשהיה מעוניין בכך, ולכן מוטלת עליו האחריות המלאה.
אם ננסה להבין מה עמד בפני ראש ממשל החמאס בעזה, איסמאעיל הנייה, לקדם את הסלמה, נראה כי בשנה האחרונה הוא פועל מדי כשלושה חודשים בממוצע להסלים את המצב כדי להזכיר לעולם כי הבעיה הפלסטינית עוד חיה ובועטת. הסיבה לכך היא שמאז פרוץ אירועי "האביב הערבי" הבעיה הפלסטינית נדחקת לתחתית סדר העדיפויות בשיח הערבי והאסלאמי, כלומר ההפך הגמור ממה שציפה הניה תחילה. אפילו תורכיה, שסימנה עצמה כראש חץ לקידום הבעיה הפלסטינית, ירדה מהעץ עליו טיפסה. בנסיבות אלה נאלץ הנייה ליזום מהלכים. ההסלמה הנוכחית היתה נחוצה להניה כדי להניע את האסלאם הרדיקלי השולט כרגע בעולם הערבי ואת העולם כולו נגד ישראל. מבחינה זו השיג הניה את מטרתו באופן חלקי, כי הדיון העולמי סביב הנושא הפלסטיני עלה מדרגה בשבוע הנוכחי. הוא גם השיג הישג בביקורו של ראש ממשלת מצרים בעזה, והוא בהחלט בא על סיפוקו כשראש הממשלה המצרי השמיע תמיכה "מקיר לקיר" בחמאס. עם זאת, הניה לא קיבל דבר מעבר למילים חמות ובעיקר כשל בכך שלא העריך כי ישראל לא מתכוונת לשחק לידיו ולהגיב ב"פעילות כירורגית" נגד משגרי רקטות זוטרים, כפי שפעלה בסבבים הקודמים, אלא קיבלה החלטה לצאת למבצע צבאי רחב שלו הוא לא מוכן. ללא אל-ג'עברי, האיש הדומיננטי שהיה מופקד על המערך הצבאי של החמאס, נותר הנייה חסר אונים.
