יום שבת, 31 באוגוסט 2013

תקיפה אמריקאית בסוריה - סיכונים וסיכויים

כעת, כשכוחות אמריקאים מתארגנים לקראת התקפה בסוריה, עולות הערכות שונות לגבי השלכות אפשריות של ההתקפה על האזור, על מעמדה של ארצות-הברית בעולם ועל ישראל בפרט.

                                                          מלחמת האזרחים בסוריה
                                           
לאחר שנמצאו עדויות חותכות לשימוש בנשק בלתי-קונבנציונאלי מצד שלטונו של בשאר אלאסד נגד בני עמו, נראה כי התקבלה ההחלטה בממשל האמריקאי לתקוף בסוריה. המניע המרכזי להתקפה הוא לקבוע "קו אדום" לכל הרודנים/טרוריסטים בעולם, לפיו אין להשתמש בנשק בלתי-קונבנציונאלי בשום תנאי. מדובר ב"קו אדום" דומה לזה שסומן בפני צדאם חוסיין בעבר ומופנה כעת גם כלפי איראן. זהו מסר חשוב, במיוחד כלפי איראן, אל-קאעידה וגורמים נוספים שעלולים להשיג נשק בלתי-קונבנציונאלי ולהשתמש בו. התקפה כזו, גם אם לא תצמצם באופן משמעותי את ארסנל הנשק הבלתי-קונבנציונאלי שברשות סוריה, תעביר מסר בצורה חדה וברורה. אם ההתקפה תשיג את יעדיה ותביא לצמצום היקפו של הנשק הבלתי-קונבנציונאלי שברשות סוריה, היא תמנע בכך, באופן חלקי, את העברתו בהמשך לאל-קאעידה וארגוני טרור נוספים הפועלים בסוריה ובכך תתרום רבות ליציבות באזור.

מניע נוסף להתקפה הוא ככל הנראה לספק "הוכחה" למוסריות האמריקאית ולשפר את מעמדה של ארצות-הברית באזור, אם כי נראה כי יעדים אלה לא יושגו על-ידה. מעמדה של ארצות-הברית באזור הינו בשפל המדרגה, וגם אם תתקוף ימשיכו לעלות השאלות: מדוע תוקפת דווקא עכשיו? מדוע חיכתה שמספר ההרוגים יהיה כל כך גבוה (הערכות מדברות על לפחות 130,000 נפש הרוגים)? והאם שימוש בנשק בלתי-קונבנציונאלי הוא אכן "קו אדום"? שהרי רבים מההרוגים נרצחו בדרכים אלימות וקשות אף יותר מפגיעת נשק בלתי-קונבנציונאלי (כגון: עינויים פיזיים קשים, הצתה למוות, עריפת ראשים וכיוצ' - הרבה מכך מתועד ב"יוטיוב". חלק גדול ממקרים אלה, למרבה האירוניה, בוצע דווקא על-ידי המורדים נגד תומכי השלטון). בכל מקרה, האזור, הנגוע באסלאם רדיקאלי, ימשיך להיות עוין כלפי ארצות-הברית מההיבט הערכי-דתי-אידיאולוגי.

להתקפה עלולות להיות השלכות קשות על היחסים בין ארצות-הברית לרוסיה, שמתנגדת להתקפה ולהפלת משטרו של אסד, שכן משטר זה מהווה נכס אסטרטגי עבורה באזור הים התיכון. בנסיבות אלה, לא מן הנמנע שהאמריקאים יצטרכו להתמודד בעת תקיפה בסוריה מול נשק רוסי מתקדם, וייתכן, במקרה קיצוני, שנשק זה אף יופעל על-ידי רוסיה עצמה. ההתקפה אף עלולה להביא להתדרדרות אזורית ולמאבק רחב היקף שבו יטלו חלק איראן, חזבאללה וגורמים נוספים, כשישראל תהפוך ליעד מועדף להתקפה.

ההשלכות על ישראל כבר ניכרות עוד טרם החלה ההתקפה: ישראל בכוננות ספיגה לאור האיומים הסוריים והאיראניים כי כל התקפה אמריקאית על סוריה תיענה בהתקפה על ישראל. ישראל כבר משלמת מחיר כלכלי יקר שנובע מעליית מחיר הנפט בעולם, ירידת ערך המטבע הישראלי ומשיכות כספים של משקיעים זרים. מעבר לכך, התיירות (הפנים והחוץ) בוודאי תיפגע לטווח לא ידוע. כך, ישראל, שאינה צד במלחמת האזרחים בסוריה, הופכת לסוג של קורבן במאבק המוסרי-אסטרטגי האמריקאי. ההתקפה למעשה נכפית על ישראל והופכת אותה לחלק ממאבק לא שלה בעל כורחה וגובה ממנה מחיר שעלול להיות כבד, במיוחד אם טילים איראניים, טילי חזבאללה וטילי המשטר הסורי ירחפו מעל ראשינו.

אין ספק כי איראן, חזבאללה והמשטר הסורי עלולים להרוויח ובגדול מההתקפה האמריקאית, שכן יוכלו להסיט את האש המכוונת אליהם מצד העולם האסלאמי הסוני העוין כל כך כלפיהם, כלפי ישראל והמערב. מדובר בנשק הנצחי שבו משתמשים מנהיגי האזור כדי ללכד את שורותיהם. כך, בשורה התחתונה, טוב היה מבחינת ישראל אילו ארצות-הברית לא היתה מקבלת את ההחלטה לתקוף ומלחמת האזרחים בסוריה היתה ממשיכה כסדרה. 

יום שני, 5 באוגוסט 2013

עתידה הכלכלי של ערב-הסעודית

לפני מספר ימים קרא האמיר הסעודי, וליד בן טלאל, האדם העשיר ביותר בעולם הערבי ובין עשירי עולם, לממשלת סעודיה, לפתח מקורות הכנסה נוספים לממלכה, שכן הנפט, המהווה כ-92% מהכנסות המדינה אינו יוכל לשמש מקור הכנסה כמעט בלעדי של המדינה לאורך זמן. 

הירידה בייצוא הנפט הסעודי לארה"ב לעומת העלייה בייצוא לסין
(הגרף עד 2009, אך המגמה ממשיכה להתקיים)


דאגתו של האמיר בהחלט מוצדקת משתי סיבות עיקריות: הראשונה - הנפט הוא משאב מתכלה, ועל-פי ההערכות, עד 2043 (הערכות פחות אופטימיות מדברות על 2030), לא יעמוד עוד משאב זה ברשות ערב-הסעודית, אלא אם כן יימצאו במדינה מקורות נפט נוספים. על-פי ההערכות, עד שנת 2020 תיאלץ ערב-הסעודית להפסיק לייצא נפט ותסתפק בנפט שברשותה לשימוש עצמי בלבד, שיספיק לעוד עשור-שני עשורים.

הסיבה השנייה לדאגה היא איתור מקורות אנרגיה חדשים בעולם ובמיוחד נפט שנמצא בשנים האחרונות בארה"ב וקנדה. ארצות-הברית, יעד הייצוא העיקרי של הנפט הסעודי, הופכת לעצמאית בשוק האנרגיה, ומייבאת פחות ופחות נפט מערב-הסעודית. פיתוח טכנולוגיות להפקת נפט מפצלי שמן שבהן משתמשות ארה"ב וקנדה תרמו רבות להתחזקות מגמה זו. למזלה של ערב-הסעודית, הירידה בצריכת הנפט הסעודי מצד ארה"ב תוזמנה יחד עם עליית צריכת הנפט מצד סין, המייבאת כ-40% מהנפט המשמש לצרכיה מערב-הסעודית. עם זאת, המשק הסיני מראה לאחרונה סימני האטה, דבר שאינו מעודד מבחינת הסעודים.

לדאגות שצוינו ניתן להוסיף את המגמה העולמית למעבר לאנרגיות ירוקות ובמיוחד לגז טבעי. לערב-הסעודית אומנם לא חסר גז, אך עלות השינוע שלו וכן העובדה שהוא נפוץ במקומות רבים בעולם, לא צפויים לפצות את הסעודים על אובדן הנפט. בנסיבות אלה ממליץ האמיר בן טלאל לקדם פרויקטים של אנרגיה סולרית וגרעינית (לצרכים אזרחיים) במדינה, כדי להקטין את הצריכה המקומית הגבוהה בחשמל ולאפשר ייצוא ממושך ככל שניתן, עד אשר יגוונו מקורות ההכנסה של ערב-הסעודית.

חשוב לציין כי לשינויים שיתחוללו (וכבר מתחוללים) במשק הנפט השלכות רבות משמעות הן על יחסי ארה"ב-סעודיה והן על יציבותה של המדינה הסעודית, שכן המשטר הסעודי התרגל להתבסס על הנפט כמקור מרכזי לקניית תמיכה ציבורית. בהעדר מקור חשוב זה, ספק רב אם משפחת המלוכה הסעודית תוכל לשרוד בשלטון.

לקריאה נוספת:
http://online.wsj.com/article/SB10001424052702303816504577319571732227492.html
http://news.sky.com/story/1121610/saudi-prince-fracking-is-threat-to-kingdom
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2084088
http://www.ft.com/intl/cms/s/0/d33b5104-84a1-11e2-aaf1-00144feabdc0.html#axzz2b5aZMX7u
http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/energy/oilandgas/9523903/Saudis-may-run-out-of-oil-to-export-by-2030.html