בימים האחרונים הודיעה ארצות-הברית כי תקפיא/תדחה סיוע הצבאי למצרים בהיקף של 260 מיליון דולר. הסיוע האמריקני שיוקפא אמור היה לכלול משלוח מטוסי F-15, טנקים, מסוקי אפאצ'י וטילים. מחלקת המדינה האמריקנית הצהירה כי ארצות-הברית תמשיך לספק את מרבית הסיוע הכלכלי המיועד לציבור המצרי בתחומים כמו בריאות, חינוך ופיתוח המגזר הפרטי, וכמו-כן תמשיך לסייע למצרים בכל הקשור במלחמה בטרור ותמשיך את אספקת חלקי החילוף לציוד הצבאי.
הסיבה הרשמית להקפאה היא "צעדים אנטי-דמוקרטיים" של הצבא בדיכוי מהומות במדינה, אך מאחוריה מסתתרת, ככל הנראה, מדיניות שתכליתה בחינה מחודשת של יחסי ארצות-הברית-מצרים והערכה שהמצב במצרים עוד עלול לעבור תהפוכות בקרוב.
מצרים עשויה/עלולה (תלוי את מי שואלים) להפוך דיקטטורה צבאית לאורך שנים, ומה שנראה כרגע כמו שלב מעבר יכול להימשך תקופה ארוכה. למשטר הצבאי בראשות הגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי הישגים שאין לזלזל בהם: הוא נאבק באלימות שהפגינה תנועת "האחים המוסלמים" לאחר הדחת הנשיא מטעמה, מוחמד מורסי, עצר של בכירי התנועה (בראשם המדריך הכללי של התנועה במצרים, מחמד בדיע) וכמו-כן נאבק בזרם האסלאמי הסלפי הקיצוני (בין השאר באמצעות מעצרו של מחמד אל-ט'ואהרי, אחיו של מנהיג ארגון אל-קאעידה, אימן אל-ט'ואהרי). כמו-כן, נאבק המשטר בנחישות בגורמי הטרור בסיני והוביל לצמצום משמעותי של היקף ההברחות בסיני לרצועת עזה. למרות שישנם אלמנטים המעידים על שימוש עודף בכוח וסימנים התפתחות של דיקטטורה צבאית במצרים, דיקטטורה צבאית בנסיבות הנוכחיות נראית כמצב האופטימלי עבור המדינה, שכן אנרכיה מוחלטת היא האלטרנטיבה הסבירה ביותר הנראית לעין.
שר ההגנה המצרי, עבד אל-פתאח אל-סיסי
עם זאת, יש לקחת בחשבון כי ספק רב אם הצבא יוכל לאורך זמן לפעול מול האופוזיציה של "האחים המוסלמים" והסלפים, אשר להם תמיכה רחבה ביותר בציבור המצרי. המאבק, אם יתארך, עלול להביא להתערערות היציבות ולהפיכה נוספת. הבעיות הכלכליות במצרים עלולות להקשות על הצבא לשרוד לאורך זמן: האבטלה גואה, האינפלציה גבוהה ועד סוף השנה צפויה להסתכם בכ-11% (נובעת במידה רבה מעלייה חדה במחירי המזון), התמ"ג לנפש נותר נמוך (כ-3,110 דולר לנפש, כעשירית מהתמ"ג לנפש בישראל). בנוסף, ענפי התיירות, הנפט והגז, המהווים מקורות ההכנסה המשמעותיים במצרים ונפגעו קשות בעקבות חוסר היציבות המדינה מאז הפלת משטרו של מובארכ, ממשיכים לדשדש ובריחת המשקיעים הזרים ממשיכה לדלל את מאגר יתרות מטבע החוץ של המדינה, דבר שעלול להקשות על מצרים לייבא חיטה בהמשך, וייתכן שמצב זה אף יוביל במקומות מסוימים לרעב.
הצבא, השולט בכ-40% מכלכלת מצרים, יכול לייצר מקומות עבודה נוספים ולהוות מנוע צמיחה, אך זה יגיע רק אם תשרור יציבות ברחובות ואם סיוע החוץ יהיה מספק.
לסיכום, נראה כי הצעד שנקטה ארצות-הברית מחליש את כוחו של הצבא המצרי בעת שהוא כל-כך זקוק לתמיכה מבחוץ, ומוטב היה אילו אותם 260 מיליון דולר שיועדו לרכישת ציוד צבאי מתוחכם היו מופנים לסיוע ברכישת חיטה ולייצוב הכלכלה, כדי שישמשו מנוף ליציבות חברתית-פוליטית.
לקריאה נוספת:
http://www.themarker.com/magazine/1.2085091
הסיבה הרשמית להקפאה היא "צעדים אנטי-דמוקרטיים" של הצבא בדיכוי מהומות במדינה, אך מאחוריה מסתתרת, ככל הנראה, מדיניות שתכליתה בחינה מחודשת של יחסי ארצות-הברית-מצרים והערכה שהמצב במצרים עוד עלול לעבור תהפוכות בקרוב.
מצרים עשויה/עלולה (תלוי את מי שואלים) להפוך דיקטטורה צבאית לאורך שנים, ומה שנראה כרגע כמו שלב מעבר יכול להימשך תקופה ארוכה. למשטר הצבאי בראשות הגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי הישגים שאין לזלזל בהם: הוא נאבק באלימות שהפגינה תנועת "האחים המוסלמים" לאחר הדחת הנשיא מטעמה, מוחמד מורסי, עצר של בכירי התנועה (בראשם המדריך הכללי של התנועה במצרים, מחמד בדיע) וכמו-כן נאבק בזרם האסלאמי הסלפי הקיצוני (בין השאר באמצעות מעצרו של מחמד אל-ט'ואהרי, אחיו של מנהיג ארגון אל-קאעידה, אימן אל-ט'ואהרי). כמו-כן, נאבק המשטר בנחישות בגורמי הטרור בסיני והוביל לצמצום משמעותי של היקף ההברחות בסיני לרצועת עזה. למרות שישנם אלמנטים המעידים על שימוש עודף בכוח וסימנים התפתחות של דיקטטורה צבאית במצרים, דיקטטורה צבאית בנסיבות הנוכחיות נראית כמצב האופטימלי עבור המדינה, שכן אנרכיה מוחלטת היא האלטרנטיבה הסבירה ביותר הנראית לעין.
שר ההגנה המצרי, עבד אל-פתאח אל-סיסי
עם זאת, יש לקחת בחשבון כי ספק רב אם הצבא יוכל לאורך זמן לפעול מול האופוזיציה של "האחים המוסלמים" והסלפים, אשר להם תמיכה רחבה ביותר בציבור המצרי. המאבק, אם יתארך, עלול להביא להתערערות היציבות ולהפיכה נוספת. הבעיות הכלכליות במצרים עלולות להקשות על הצבא לשרוד לאורך זמן: האבטלה גואה, האינפלציה גבוהה ועד סוף השנה צפויה להסתכם בכ-11% (נובעת במידה רבה מעלייה חדה במחירי המזון), התמ"ג לנפש נותר נמוך (כ-3,110 דולר לנפש, כעשירית מהתמ"ג לנפש בישראל). בנוסף, ענפי התיירות, הנפט והגז, המהווים מקורות ההכנסה המשמעותיים במצרים ונפגעו קשות בעקבות חוסר היציבות המדינה מאז הפלת משטרו של מובארכ, ממשיכים לדשדש ובריחת המשקיעים הזרים ממשיכה לדלל את מאגר יתרות מטבע החוץ של המדינה, דבר שעלול להקשות על מצרים לייבא חיטה בהמשך, וייתכן שמצב זה אף יוביל במקומות מסוימים לרעב.
הצבא, השולט בכ-40% מכלכלת מצרים, יכול לייצר מקומות עבודה נוספים ולהוות מנוע צמיחה, אך זה יגיע רק אם תשרור יציבות ברחובות ואם סיוע החוץ יהיה מספק.
לסיכום, נראה כי הצעד שנקטה ארצות-הברית מחליש את כוחו של הצבא המצרי בעת שהוא כל-כך זקוק לתמיכה מבחוץ, ומוטב היה אילו אותם 260 מיליון דולר שיועדו לרכישת ציוד צבאי מתוחכם היו מופנים לסיוע ברכישת חיטה ולייצוב הכלכלה, כדי שישמשו מנוף ליציבות חברתית-פוליטית.
לקריאה נוספת:
http://www.themarker.com/magazine/1.2085091
