לפני כשלושה חודשים כתבתי על הסכם המסגרת בנושא הגרעין שנחתם באותם הימים בין איראן לשש המעצמות המערביות בראשות ארצות-הברית שהוא מהווה בסיס להישג אסטרטגי אדיר לאיראן. כעת, כשההסכם הפך לעובדה מוגמרת, מתברר עם חשיפתו כי הוא גרוע לישראל ולמערב הרבה יותר ממה שמתואר בתקשורת העולמית. נוסח ההסכם מבהיר חד-משמעית כי כל ההבטחות האמריקניות לפיקוח יעיל על מתקני הגרעין האיראניים היו ריקות מתוכן. בנסיבות הללו מדינת ישראל צריכה להביט לעבר איראן כמעצמת גרעין לכל דבר ועניין.
נציגי המעצמות לאחר חתימת ההסכם עם איראן: אין סיבה להיות מרוצים
כמו שציינתי במאמר הקודם, איראן העריכה כי היא תשלם בהאטת קצב פיתוח פרויקט הגרעין תמורת הסרת הסנקציות הכלכליות נגדה. היא העריכה כי מדובר בתשלום נמוך יחסית כדי להציל את כלכלתה הקורסת בשל הסנקציות. בטווח המיידי, הבינו באיראן, האתגר הכלכלי מאיים על יציבות המשטר יותר מאשר פרויקט הגרעין יכול לייצבו ולחזקו. כעת מתברר כי איראן אפילו לא תצטרך להאט את קצב הפיתוח, שכן ההסכם אינו כולל מנגנון בקרה ופיקוח יעיל שיוכל לערוב לכך שאיראן לא תשלים את פרויקט הגרעין שלה בשנים הקרובות או בחודשים הקרובים. עם הסרת הסנקציות הכלכליות עליה, תזכה איראן להתאוששות כלכלית מהירה, שלטונה יתייצב ויתאפשר לה ביתר שאת להיות מעורבת בסכסוכים אזוריים ולייצא טרור חובק עולם. אין ספק שהמיליארדים שיזרמו לאיראן יאפשרו לה להעביר סכומי עתק לארגוני הטרור ו"לשמן" את גלגלי הטרור העולמי. ההסכם לא מונע ממנה להעביר סכומים אלה לגרמי טרור, אלא מאפשר לה לפשוט זרועות באמצעות הזרמת כספים לגורמי טרור.
במסגרת מעורבותה של איראן הסכסוכים אזוריים היא מסובכת עד צוואר בסוריה, עיראק ותימן, לצד סיועה לחזבאללה בלבנון ולחמאס בעזה. מעבר לכך, איראן עוסקת בחתרנות באפריקה ובאמריקה הלטינית ובמקומות נוספים בעולם. המעורבות הזו עולה לאיראן הון ולכן היה כל כך חשוב לה להגיע להסכם שיסיר ממנה את הסנקציות הכלכליות. סביר להניח כי איראן לא שיערה כשנכנסה למו"מ כי תשיג הסכם כל-כך טוב מבחינתה, והדבר מעיד על חולשתו של ממשל אובאמה יותר מאשר על דיפלומטיה איראנית מוצלחת.
האיראנים זיהו היטב את הנחישות האמריקנית (יש שיגדירו אותה נחישות-יתר) וידעו לנצל היטב את ההזדמנות להיפטר מהסנקציות החונקות. אף שייתכן שמאחורי הנחישות האמריקנית להגיע להסכם עומד שיתוף-פעולה חשאי אמריקני-איראני למיגור ארגוני הטרור האסלאמי הסוני, ובראשם דאעש, ברחבי עיראק ובסוריה, מדובר בסיוע אמריקני שעלול לחזק את איראן, מאחר שהיא אינה עומדת לבדה בלחימה מול ארגונים אלה בשטחי עיראק וסוריה. העמדתה של איראן לבדה מול ארגונים אלה יכול היה לסייע בהחלשתה של איראן.
הסכנה הגדולה שטמונה בהסכם היא תהליך התגרענות מואץ של המזרח התיכון כולו, שבסופו של דבר עלול להביא לזליגת נשק גרעיני לגורמי טרור אסלאמי, שלמעשה הפכו בשנים האחרונות לגורם הדומיננטי באזור.
ישראל תצטרך מעתה להתייחס לאיראן כמעצמה גרעינית כעובדה מוגמרת, מאחר שההסכם לא מאפשר בקרה ופיקוח אפקטיביים על מתקני הגרעין. ישראל ככל הנראה תאלץ להסתפק בשדרוג מערכות ההגנה שלה, מאחר שהאופציה הצבאית להשמדת מתקני הגרעין באיראן נראית נמוכה מאי פעם, עקב התמיכה הבינלאומית הרחבה בהסכם.
