מבצע "צוק איתן", שהחל בעקבות ירי הרקטות על ישראל מרצועת עזה, ממשיך להתנהל, והחמאס, שספג עד כה פגיעה קשה, בעיקר מבחינה תדמיתית ותשתיתית, עדיין לא מרגיש מוכן להפסקת-אש.
הסיבות לכך יכולות להיות:
- שהוא עדיין מאמין שיוכל לשנות את המשוואה ולהביא הישג משמעותי בצורת פיגוע גדול בישראל.
- שיש לו עדיין "הפתעות" שטרם השתמש בהן: ביומיים האחרונים השתמש לראשונה בטילי M-302 המגיעים לטווח עד 160 ק"מ (סוג מתקדם יותר של הטיל מגיע עד 200 ק"מ, אך לא בטוח שהחמאס מחזיק בטיל זה); היום הכריז כי ירה טילים למרכז הארץ מסוג "סג'יל 55", J80 ו-R160 (קרוב לוודאי שמות אחרים ל-M-302) וכי "היד עוד נטויה".
- הוא עדיין מחכה לטעות בירי מצד ישראל שעלולה להביא לעשרות הרוגים בעזה ואז יוכל למנף זאת לצרכי הסברה.
- הוא עדיין לא מרגיש שהפעולות של צה"ל גרמו לו נזק רחב היקף ושארסנל הטילים שלו עדיין מספיק ללחימה ממושכת.
- ייתכן שהוא מאמין שהעולם האסלאמי יתגייס בהמשך לטובתו בכסף או באמצעים אחרים.
- סביר להניח שהוא גאה מדי מכדי להודות בתבוסה ומעדיף לצאת עם הישג כלשהו כדי להציג עצמו בפני הציבור הפלסטיני כמנצח.
מבחינת ישראל, המבצע הוא הזדמנות לחדד את יכולות "כיפת ברזל" וללמוד מה כולל הארסנל של החמאס. כמות הטילים שמשוגרים לעבר ישראל יכולה ללמד כי בידי החמאס כמות גדולה ביותר של רקטות מטווחים שונים. המערכה הזו מלמדת, גם, שכמו במקרה של חזבאללה, גם כאן היד של האיראנים ארוכה. המעורבות האיראנית, לפחות בפיתוח מערך הטילים של החמאס והברחתם של טילים אחרים, מכרעת בניסיון לייצר מאזן אימה חדש. נראה כי החמאס למעשה יכול להסתדר היום ללא צורך בהברחה של טילים מאיראן, אם כי סביר להניח שימשיך בכך, לפחות בטווח הנראה לעין, כדי שיוכל למלא את מחסניו שנית במהירות יחסית עם תום המערכה.
טילי M-302 שנתפסו על האוניה "קלוז-סי"
הסיבות לכך יכולות להיות:
- שהוא עדיין מאמין שיוכל לשנות את המשוואה ולהביא הישג משמעותי בצורת פיגוע גדול בישראל.
- שיש לו עדיין "הפתעות" שטרם השתמש בהן: ביומיים האחרונים השתמש לראשונה בטילי M-302 המגיעים לטווח עד 160 ק"מ (סוג מתקדם יותר של הטיל מגיע עד 200 ק"מ, אך לא בטוח שהחמאס מחזיק בטיל זה); היום הכריז כי ירה טילים למרכז הארץ מסוג "סג'יל 55", J80 ו-R160 (קרוב לוודאי שמות אחרים ל-M-302) וכי "היד עוד נטויה".
- הוא עדיין מחכה לטעות בירי מצד ישראל שעלולה להביא לעשרות הרוגים בעזה ואז יוכל למנף זאת לצרכי הסברה.
- הוא עדיין לא מרגיש שהפעולות של צה"ל גרמו לו נזק רחב היקף ושארסנל הטילים שלו עדיין מספיק ללחימה ממושכת.
- ייתכן שהוא מאמין שהעולם האסלאמי יתגייס בהמשך לטובתו בכסף או באמצעים אחרים.
- סביר להניח שהוא גאה מדי מכדי להודות בתבוסה ומעדיף לצאת עם הישג כלשהו כדי להציג עצמו בפני הציבור הפלסטיני כמנצח.
מבחינת ישראל, המבצע הוא הזדמנות לחדד את יכולות "כיפת ברזל" וללמוד מה כולל הארסנל של החמאס. כמות הטילים שמשוגרים לעבר ישראל יכולה ללמד כי בידי החמאס כמות גדולה ביותר של רקטות מטווחים שונים. המערכה הזו מלמדת, גם, שכמו במקרה של חזבאללה, גם כאן היד של האיראנים ארוכה. המעורבות האיראנית, לפחות בפיתוח מערך הטילים של החמאס והברחתם של טילים אחרים, מכרעת בניסיון לייצר מאזן אימה חדש. נראה כי החמאס למעשה יכול להסתדר היום ללא צורך בהברחה של טילים מאיראן, אם כי סביר להניח שימשיך בכך, לפחות בטווח הנראה לעין, כדי שיוכל למלא את מחסניו שנית במהירות יחסית עם תום המערכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה