ספר זה נועד למלא חסר בחקר התפתחות הקונפליקט העדתי בעיראק ובמקומה של השבטיות
בקונפליקט זה באמצעות שימוש במקורות מגוונים, ביניהם מקורות ארכיוניים, מחקרים אקדמיים ועיתונות.
הספר, המבוסס על עבודת דוקטורט בנושא שנכתבה בהדרכת פרופ' יוסף קוסטינר ז"ל ופרופ' עפרה בנג'ו, תבדל לחיים ארוכים, מתרכז ביחסי שלוש העדות הגדולות בעיראק: העדה הערבית הסונית, העדה השיעית והעדה הכורדית בין השנים 1958-1920 ומתחקה אחר תהליך התפתחותה של עיראק כמדינה וכחברה שבה עדת מיעוט - העדה הערבית הסונית - שלטה על רוב שיעי ועל מיעוט כורדי בעל נטיות בדלניות.
בקונפליקט זה באמצעות שימוש במקורות מגוונים, ביניהם מקורות ארכיוניים, מחקרים אקדמיים ועיתונות.
הספר, המבוסס על עבודת דוקטורט בנושא שנכתבה בהדרכת פרופ' יוסף קוסטינר ז"ל ופרופ' עפרה בנג'ו, תבדל לחיים ארוכים, מתרכז ביחסי שלוש העדות הגדולות בעיראק: העדה הערבית הסונית, העדה השיעית והעדה הכורדית בין השנים 1958-1920 ומתחקה אחר תהליך התפתחותה של עיראק כמדינה וכחברה שבה עדת מיעוט - העדה הערבית הסונית - שלטה על רוב שיעי ועל מיעוט כורדי בעל נטיות בדלניות.
הספר מתאר את התפתחות הקונפליקט בין העדות לנוכח תהליכי המודרניזציה שעברה החברה בעיראק
בתקופה הנידונה ועוקב אחר התפקיד שמילאה השבטיות הן במסגרת כל אחת מהעדות האלה, הן ביחסים שבין העדות והן במערכת הפוליטית של המדינה. הספר מגלה כי בעוד הכורדית פיתחו לאורך השנים את הלאומיות הנבדלת שלהם, העצימו השיעים את מאבקם בערבים הסונים סביב השליטה על מנגנוני המדינה ומשאביה הכלכליים וסביב ניסוחה של הלאומיות העיראקית.
בתקופה הנידונה ועוקב אחר התפקיד שמילאה השבטיות הן במסגרת כל אחת מהעדות האלה, הן ביחסים שבין העדות והן במערכת הפוליטית של המדינה. הספר מגלה כי בעוד הכורדית פיתחו לאורך השנים את הלאומיות הנבדלת שלהם, העצימו השיעים את מאבקם בערבים הסונים סביב השליטה על מנגנוני המדינה ומשאביה הכלכליים וסביב ניסוחה של הלאומיות העיראקית.
הספר משמש מקור חשוב להבנת הרקע ההיסטורי, החברתי והפוליטי של עיראק, ומהווה בסיס להבנת
המציאות הפוליטית והחברתית של עיראק בימינו, בה העדתיות והשבטיות ממלאות תפקיד מרכזי.
ניתן להזמין את הספר ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה - אוניברסיטת תל-אביב:
http://www.dayan.org/newbookhebrew.htm
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה