התוצאות הסופיות של הסבב הראשון של הבחירות לפרלמנט המצרי, שנערכו השבוע במצרים, מעידות על ניצחון סוחף של המפלגות
האיסלאמיות. על-פי תוצאות הסבב זה (ראשון מתוך שלושה סבבים), זכתה מפלגת "החירות והצדק" של תנועת "האחים
המוסלמים" ב-36.6% מהקולות; מפלגת האיסלאם הסלפי הקיצוני "אל-נור"
("האור") זכתה ב-24.3% אחוזים; יתר הקולות (40%) התחלקו בין מפלגות אחרות, ביניהן "אל-כתלה אל-מצריה" ("הגוש
המצרי") הליברלי שזכה ב-13.3% מהקולות. התוצאות הסופיות ייקבעו רק בחודש מרץ 2012 לאחר שייערכו בחירות בכל המחוזות
ברחבי המדינה (הסבב הראשון של הבחירות כלל 9 מחוזות מתוך 27 המחוזות של
מצרים).
הבחירות במצרים
כל מי שמצפה להפיכה צבאית, נראה כי יתבדה. בעוד
שבעבר הצבא יכול היה לתפוס את השלטון, היום הדבר אינו ריאלי כל כך, שכן הציבור לא
מעוניין בהתערבותו בחיים הפוליטיים ויהיה מוכן לקיים מהומות להפלתו אם ינסה לתפוס
את השלטון. ממשלה בראשות "האחים המוסלמים" צפויה למנוע מעורבות של הצבא בעניינים
פוליטיים ולמנות בהדרגה קצינים בכירים המזוהים איתה.
"האחים המוסלמים" מצהירים כי הם מעוניינים במשטר דמוקרטי ובשמירת חירויות הפרט, שכן רק כך יוכלו לתפוס את השלטון באופן לגיטימי. מהרגע
שיתפסו את השלטון, נראה כי דמוקרטיה כבר לא תהיה, ומכך חוששים הליבראלים. אם יזכו בשני הסבבים הנוספים, נראה כי "האחים המוסלמים" יפעלו
החל ממרץ 2012 להקים ממשלה רחבה ככל האפשר. באופן עקרוני, "האחים המוסלמים" יכולים
לאחד כוחות עם "אל-נור" האיסלמיסטים-סלפים כדי להרכיב ממשלה (יחד שני
הגושים האיסלאמיים הללו מהווים כ-60% מקולות הבוחרים ויכולים להקים קואליציה). עם
זאת, לא ידוע אם קואליציה כזו תוקם, שכן "האחים המוסלמים" חוששים מדימוי קיצוני ומדגישים
את נאמנותם כביכול לרוח הדמוקרטיה. בכל אופן, עד עתה שללו גורמים ב"אחים המוסלמים" את האפשרות לחבירה לסלפים. יש לזכור כי גם ללא הסלפים הפוליטיקה המצרית
תהיה קיצונית מאד כלפי ישראל וארצות-הברית, שכן גם באופוזיציה יוכלו הסלפים לדחוק
ב"אחים המוסלמים" לנקוט עמדות קיצוניות יותר כלפי המערב, כך שבכל מקרה הקיצוניות
האסלאמית תהיה במרכז הבמה הפוליטית של מצרים בשנים הקרובות.
חשוב לזכור כי תנועת "האחים המוסלמים" היא התנועה המאורגנת
ביותר במצרים ובעלת יכולת גבוהה לגייס כספים. זו תנועה שצמחה מלמטה: דרך מפעלי סעד,
בתי-ספר וגנים שהקימו חברי התנועה לאורך השנים, החל משלהי שנות העשרים של המאה
העשרים. מקור תמיכה מרכזי לתנועה הם האיגודים המקצועיים (לשכת עורכי-הדין, איגוד
המהנדסים, התאחדות הרופאים וכדומה) שרבים מהם למדו במוסדות התנועה או ממלגות
שהעניקה להם וכעת הם גומלים לה על כך בהצבעה, בתרומות ובפעילות למען התנועה. בשל
פעילויות הצדקה שמקיימת התנועה, ל"אחים המוסלמים" כוח רב במיוחד בשכונות העניות של
קהיר (בשכונות האמידות, למשל, מצר אלגדידה, התמיכה בהם מועטה, בין השאר כי האמידים
נהנו בתקופת מובארכ משפע רב והינם שייכים יותר לזרם הלאומי-ליבראלי ולא לזרם
האיסלאמי) ובעיירות רבות ברחבי מצרים, במיוחד השמרניות ביותר שנחשפו פחות לתרבות
המערבית. זו תנועה שלא דבקה בה השחיתות והציבור מכיר את האג'נדה שלה ואת חבריה, דבר
שנותן לה יתרון יחסי לעומת המפלגות החדשות שצצו לאחרונה, ואנשיה לא ידועים במיוחד לציבור.
מעבר לכך, תרמה לנסיקת התנועה בבחירות התחזקות תפיסת האיסלאם הפוליטי ברחבי העולם.
מניצחון "האחים המוסלמים" בסבב הנוכחי עולה העוינות הרבה כלפי ישראל. ישנם
בכירים בתנועת "האחים המוסלמים" שהתבטאו באופן עוין במיוחד כלפי ישראל, והביעו תמיכה ב"ג'יהאד" נגד ישראל וב"עיון מחדש" בהסכם השלום בין
ישראל למצרים באופן מיידי, כדי לבחון את שינויו או ביטולו. אחת הטענות שהועלתה על-ידי גורמים ב"האחים המוסלמים" היא כי ההסכם שנחתם בימי הנשיא אנור סאדאת לא אושר בפרלמנט המצרי, ולכן אינו
לגיטימי. בחמאס מיהרו לברך על התוצאות, שכן ניצחון "האחים המוסלמים" משרת אותם. תנועת החמאס היא הסניף הפלסטיני
של תנועת "האחים המוסלמים", ובעוד שמובארכ היקשה על התנועה לפעול ויישם את הסגר על
רצועת עזה, תנועת "האחים המוסלמים" במצרים צפויה לסייע באופן משמעותי מבחינה אסטרטגית
וטקטית לחמאס.
בנסיבות אלה, נראה כי הסכם השלום עם ישראל נתון בסכנה. הדבר
היחיד שעשוי למנוע את ביטולו הוא העדר רצונה של מצרים לאבד את הסיוע הכלכלי והצבאי שמקבלת מארצות-הברית
במסגרת ההסכם.
לפרטים נוספים, ראה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה