שר הביטחון, אהוד ברק, טען אתמול כי "נפילתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, תהיה ברכה למזרח-התיכון". למרות תחושת הסיפוק שעשויה להופיע מכך שאחד מאויביה המושבעים של ישראל עומד לאבד את כיסאו, האם אכן צפויה למזרח התיכון ברכה גדולה מנפילתו?
בשאר אל-אסד - נפילתו טובה לישראל?
מחד גיסא, יש מקום לאופטימיות מצד שר הביטחון. בשאר אל-אסד מעניק חסות לחמאס ומאפשר מעבר נשק ופעילים מאיראן ללבנון באופן חופשי ובכך תורם תרומה מכרעת להתעצמות כוחו של חזבאללה. נפילת משטרו של אסד עשויה, אם כן, לפגוע בכוחן של חמאס וחזבאללה. זו הסיבה לכך שחזבאללה, על-פי דיווחים בתקשורת, מיהרה להגיש סיוע לבשאר אל-אסד בדיכוי המהומות בסוריה. וזו גם הסיבה לכך שהחמאס בודק כרגע אפשרות לשוב לירדן משם סולק לפני כעשור, שכן חמאס לא רואה עוד בסוריה משכן בטוח עבורו (במיוחד לאור העובדה שהחמאס ממשיך שלא להביע תמיכה במשטר אסד על רקע המהומות בסוריה, דבר שמאד מכעיס את אסד ומקורביו הרואים בחמאס כפוי טובה). יש לציין כי בירדן יוצרו צעדיו של החמאס לעומת מרחב הפעולה הרב שממנו נהנה החמאס בסוריה. בנוסף, אסד הינו שותף אסטרטגי חשוב של איראן באזור, ולכן נפילתו תפגע ככל הנראה במעמדה האסטרטגי של איראן ותתרום לבלימת תהליך התעצמות השפעתה של איראן באזור. אם כן, נראה כי נפילת בשאר אל-אסד תביא מבחינת ישראל לתפיסת שלוש ציפורים במכה אחת (החלשת מעמדה האסטרטגי של איראן באזור, החלשת חזבאללה והחלשת החמאס).
מאידך גיסא, אין הרבה מקום לאופטימיות, שכן סביר להניח שנפילתו של בשאר תוביל לעליית תנועת "האחים המוסלמים" במדינה וגורמים איסלאמיים נוספים, ולא למשטר ליבראלי ופרו-מערבי. יש לזכור שבסוריה רוב מכריע של סונים (כ-75%) הנשלטים ביד ברזל על-ידי המיעוט העלווי (12%-8% מהאוכלוסייה על-פי הערכות שונות). העלווים, ששייכים לענף באסלאם שהתפצל מהשיעה, ולדעת רבים מהמוסלמים אינם מוסלמים כלל (בשל חלק ממנהגיהם שנתפסים כפגאניים), נהנו מהשליטה בסוריה מאז עלה חאפט' אל-אסד לשלטון בהפיכה צבאית בשנת 1970, ועתה הם עומדים לאבד את הבכורה בשלטון ואף נתונים כעת בפני סכנה של חיסול פיזי, מאחר שהיוו בסיס התמיכה העיקרי לשלטון. עם נפילת השלטון, אם כן, די ברור כי הרוב הסוני יהפוך לגורם הדומיננטי בשלטון (גם אם יהיו בחירות חופשיות ביותר, המועמדים הסונים יבחרו בבני עדתם). מאחר ששלטונו של אסד לא איפשר קיום של מפלגות חופשיות, למעשה התנועה המאורגנת היחידה שיכולה לקחת לידיה את רסן השלטון היא תנועת "האחים המוסלמים", שלה תשתית חזקה גם מחוץ לגבולות סוריה (דומה מאד למה שקרה המצרים). החמאס, שהיא תנועת-בת של תנועת האחים-המוסלמים, לבטח תקבל תמיכה ממשטר כזה, מה גם ש"האביב הערבי" הוביל לעליית תנועת "האחים המוסלמים" בתוניסיה ובמצרים וייתכן מאד כי יוביל לעלייתם גם בסוריה ובלוב.
אם כן, לסיכומו של דבר, האם התחזקות האחים המוסלמים טובה יותר מאשר התעצמות מעמדה של איראן באזור? - לא בטוח.
בשאר אל-אסד - נפילתו טובה לישראל?
מחד גיסא, יש מקום לאופטימיות מצד שר הביטחון. בשאר אל-אסד מעניק חסות לחמאס ומאפשר מעבר נשק ופעילים מאיראן ללבנון באופן חופשי ובכך תורם תרומה מכרעת להתעצמות כוחו של חזבאללה. נפילת משטרו של אסד עשויה, אם כן, לפגוע בכוחן של חמאס וחזבאללה. זו הסיבה לכך שחזבאללה, על-פי דיווחים בתקשורת, מיהרה להגיש סיוע לבשאר אל-אסד בדיכוי המהומות בסוריה. וזו גם הסיבה לכך שהחמאס בודק כרגע אפשרות לשוב לירדן משם סולק לפני כעשור, שכן חמאס לא רואה עוד בסוריה משכן בטוח עבורו (במיוחד לאור העובדה שהחמאס ממשיך שלא להביע תמיכה במשטר אסד על רקע המהומות בסוריה, דבר שמאד מכעיס את אסד ומקורביו הרואים בחמאס כפוי טובה). יש לציין כי בירדן יוצרו צעדיו של החמאס לעומת מרחב הפעולה הרב שממנו נהנה החמאס בסוריה. בנוסף, אסד הינו שותף אסטרטגי חשוב של איראן באזור, ולכן נפילתו תפגע ככל הנראה במעמדה האסטרטגי של איראן ותתרום לבלימת תהליך התעצמות השפעתה של איראן באזור. אם כן, נראה כי נפילת בשאר אל-אסד תביא מבחינת ישראל לתפיסת שלוש ציפורים במכה אחת (החלשת מעמדה האסטרטגי של איראן באזור, החלשת חזבאללה והחלשת החמאס).
מאידך גיסא, אין הרבה מקום לאופטימיות, שכן סביר להניח שנפילתו של בשאר תוביל לעליית תנועת "האחים המוסלמים" במדינה וגורמים איסלאמיים נוספים, ולא למשטר ליבראלי ופרו-מערבי. יש לזכור שבסוריה רוב מכריע של סונים (כ-75%) הנשלטים ביד ברזל על-ידי המיעוט העלווי (12%-8% מהאוכלוסייה על-פי הערכות שונות). העלווים, ששייכים לענף באסלאם שהתפצל מהשיעה, ולדעת רבים מהמוסלמים אינם מוסלמים כלל (בשל חלק ממנהגיהם שנתפסים כפגאניים), נהנו מהשליטה בסוריה מאז עלה חאפט' אל-אסד לשלטון בהפיכה צבאית בשנת 1970, ועתה הם עומדים לאבד את הבכורה בשלטון ואף נתונים כעת בפני סכנה של חיסול פיזי, מאחר שהיוו בסיס התמיכה העיקרי לשלטון. עם נפילת השלטון, אם כן, די ברור כי הרוב הסוני יהפוך לגורם הדומיננטי בשלטון (גם אם יהיו בחירות חופשיות ביותר, המועמדים הסונים יבחרו בבני עדתם). מאחר ששלטונו של אסד לא איפשר קיום של מפלגות חופשיות, למעשה התנועה המאורגנת היחידה שיכולה לקחת לידיה את רסן השלטון היא תנועת "האחים המוסלמים", שלה תשתית חזקה גם מחוץ לגבולות סוריה (דומה מאד למה שקרה המצרים). החמאס, שהיא תנועת-בת של תנועת האחים-המוסלמים, לבטח תקבל תמיכה ממשטר כזה, מה גם ש"האביב הערבי" הוביל לעליית תנועת "האחים המוסלמים" בתוניסיה ובמצרים וייתכן מאד כי יוביל לעלייתם גם בסוריה ובלוב.
אם כן, לסיכומו של דבר, האם התחזקות האחים המוסלמים טובה יותר מאשר התעצמות מעמדה של איראן באזור? - לא בטוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה