הערב הוכרז כי הנשיא הנבחר במצרים הוא מועמד האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, שגבר על יריבו הליבראלי ויקיר הצבא, מחמד שפיק (52 אחוזים מול 48 אחוזים).
חגיגות הניצחון של תומכי "האחים המוסלמים" במצרים
קשה לדעת מה הפיל את שפיק - תמיכתו המובהקת במובארכ במהלך מסע הבחירות לנשיאות (מהלך מאד לא חכם בעידן שכולם רוצים שינוי)? עצם היותו ראש ממשלה בימי מובארכ ששמו נקשר לדיכוי המהומות נגד המשטר הקודם? חשש כללי במצרים ממעורבות יתר של הצבא בפוליטיקה (דבר שאולי הרחיק חלק מהליברראלים מלתמוך בו)? זיופים בבחירות? או תמיכה עממית רחבה בתנועת "האחים המוסלמים" שהתארגנה היטב לקראת הסבב השני של הבחירות? בכל אופן מדובר בניצחון דחוק למדי, באופן שמבטא היטב את היריבות בין הצבא, הזרם הליבראלי במדינה והגורמים האסלאמיים.
ניצחון המועמד האסלאמי לנשיאות מצעיד את מצרים צעד נוסף, ואולי סופי, לעבר שלטון אסלאמי. מי שמעריך כי הצבא ישלוט מאחורי הקלעים לאורך זמן, עלול לשגות, שכן הגורמים האסלאמיים עלולים לחדור לצבא ולהשתלט עליו. קיומם משפטי ראווה נגד קצינים ליבראלים "מושחתים" אינו תרחיש שאינו סביר כדי לסלק את נאמני המשטר הישן ולבסס את השלטון על המערכת הצבאית. הבעיה היא שצבא מצרים מצויד בנשק אמריקני מתקדם, והשתלטות של הגורמים האסלאמיים על מנגנון זה עלולה להיות מסוכנת מאד לאזור כולו.
מורסי, בן ה-61, הינו ד"ר להנדסה. הוא אינו כריזמטי בעליל, אינו מלהיב בנאומיו בלשון המעטה, אך גם אינו נוטה להתלהם (לפחות לעת עתה). לא נראה כי מורסי ינסה לשבור את הכלים בנושא הישראלי, ואף לא פעם הצהיר כי תנועתו תכבד את כל ההסכמים הבינלאומיים שמצרים חתומה עליהם, לרבות הסכם השלום עם ישראל. עם זאת, לא ברור עד כמה יהיה מחויב לדבריו טרם קיום הבחירות, עד כמה הוא יהיה עצמאי בהחלטותיו, ואם לא יהיה בכיר כלשהוא בתנועה שימשוך בחוטים בחשאי. במסע הבחירות שלו אמר כי הסוגיה הפלסטינית תתפוס מקום מרכזי במדיניות שלו, ומאחר שתנועת האחים המוסלמים הינה תנועת האם של החמאס, מצרים תחת נשיאותו צפויה להיות עוינת לישראל באופן כללי, גם אם לא יחולו שינויים מהותיים בהסכם השלום. יש לציין כי לצדו של מורסי תעמוד תמיכה רחבה בפרלמנט האסלאמי של מצרים, דבר שיסייע לו להדוף ביקורת ולשמור על ארשת של יציבות, אך אישיותו האנמית, והעדר הנסיון המדיני והכלכלי יעמדו כנגדו.
לסיכום, תנועת "האחים המוסלמים" במצרים תצטרך להתמודד מול הבעיות הכלכליות ופוליטיות קשות בעידן של מיתון כלכלי עולמי כשתנועות סלפיות ואולי גם ג'האדיסטיות מזנבות בה ומושכות ממנה תמיכה. לפיכך, ניתן לקבוע כי העתיד של מצרים מעולם לא נראה קודר יותר.
קשה לדעת מה הפיל את שפיק - תמיכתו המובהקת במובארכ במהלך מסע הבחירות לנשיאות (מהלך מאד לא חכם בעידן שכולם רוצים שינוי)? עצם היותו ראש ממשלה בימי מובארכ ששמו נקשר לדיכוי המהומות נגד המשטר הקודם? חשש כללי במצרים ממעורבות יתר של הצבא בפוליטיקה (דבר שאולי הרחיק חלק מהליברראלים מלתמוך בו)? זיופים בבחירות? או תמיכה עממית רחבה בתנועת "האחים המוסלמים" שהתארגנה היטב לקראת הסבב השני של הבחירות? בכל אופן מדובר בניצחון דחוק למדי, באופן שמבטא היטב את היריבות בין הצבא, הזרם הליבראלי במדינה והגורמים האסלאמיים.
ניצחון המועמד האסלאמי לנשיאות מצעיד את מצרים צעד נוסף, ואולי סופי, לעבר שלטון אסלאמי. מי שמעריך כי הצבא ישלוט מאחורי הקלעים לאורך זמן, עלול לשגות, שכן הגורמים האסלאמיים עלולים לחדור לצבא ולהשתלט עליו. קיומם משפטי ראווה נגד קצינים ליבראלים "מושחתים" אינו תרחיש שאינו סביר כדי לסלק את נאמני המשטר הישן ולבסס את השלטון על המערכת הצבאית. הבעיה היא שצבא מצרים מצויד בנשק אמריקני מתקדם, והשתלטות של הגורמים האסלאמיים על מנגנון זה עלולה להיות מסוכנת מאד לאזור כולו.
מורסי, בן ה-61, הינו ד"ר להנדסה. הוא אינו כריזמטי בעליל, אינו מלהיב בנאומיו בלשון המעטה, אך גם אינו נוטה להתלהם (לפחות לעת עתה). לא נראה כי מורסי ינסה לשבור את הכלים בנושא הישראלי, ואף לא פעם הצהיר כי תנועתו תכבד את כל ההסכמים הבינלאומיים שמצרים חתומה עליהם, לרבות הסכם השלום עם ישראל. עם זאת, לא ברור עד כמה יהיה מחויב לדבריו טרם קיום הבחירות, עד כמה הוא יהיה עצמאי בהחלטותיו, ואם לא יהיה בכיר כלשהוא בתנועה שימשוך בחוטים בחשאי. במסע הבחירות שלו אמר כי הסוגיה הפלסטינית תתפוס מקום מרכזי במדיניות שלו, ומאחר שתנועת האחים המוסלמים הינה תנועת האם של החמאס, מצרים תחת נשיאותו צפויה להיות עוינת לישראל באופן כללי, גם אם לא יחולו שינויים מהותיים בהסכם השלום. יש לציין כי לצדו של מורסי תעמוד תמיכה רחבה בפרלמנט האסלאמי של מצרים, דבר שיסייע לו להדוף ביקורת ולשמור על ארשת של יציבות, אך אישיותו האנמית, והעדר הנסיון המדיני והכלכלי יעמדו כנגדו.
לסיכום, תנועת "האחים המוסלמים" במצרים תצטרך להתמודד מול הבעיות הכלכליות ופוליטיות קשות בעידן של מיתון כלכלי עולמי כשתנועות סלפיות ואולי גם ג'האדיסטיות מזנבות בה ומושכות ממנה תמיכה. לפיכך, ניתן לקבוע כי העתיד של מצרים מעולם לא נראה קודר יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה