בעוד צבא עיראק שועט לעבר העיר מוסול שבצפון עיראק - בירת הח'ליפות האסלאמית של דאעש - עולה השאלה מה יקרה במדינה זו בשלב שלאר כיבוש העיר: האם דאעש ימשיך לערער את יציבותה של המדינה העיראקית באופן דומה לזה שהתקיים עד כה? האם המדינה העיראקית תתייצב? והאם גורמי חוץ - ארצות-הברית, רוסיה, איראן או תורכיה יצאו מרוויחות ממהלך הכיבוש?
כיבוש העיר מוסול יביא בהכרח לחיסול המסגרת המדינתית של דאעש בעיראק, שכן לאחר שהכיבוש יושלם, דאעש כבר לא ישלוט על עיר גודלה על תושביה ועל מוסדותיה הציבוריים. משלב זה צפוי שדאעש יחזור להתנהל כארגון גרילה במתכונתו הקלאסית, התוקף מהפריפריה הרחוקה מרכזים עירוניים, מחנות צבא ואזרחים מקומיים וזרים, ללא שליטה על מרכזים עירוניים, דבר שצפוי לפגע ביכולת המבצעית שלו ובמעמדו.
עם זאת, חשוב לזכור, כי במקביל לנעשה בעיראק, בסוריה יישארו לדאעש מסגרות מדינתיות שבהן ישלוט על אוכלוסייה אזרחית, לפחות בערים אלרקה, דיר אלזור ואלבו כמאל. כך הארגון ימשיך, לפחות לעת עתה, לפעול במסגרת "מדינת הח'ליפות" שהקים, אך במקום בסוריה ובעיראק (ועד לאחרונה גם בלוב), היא תכלול את החלק המזרחי של סוריה בלבד.
בשלב שלאחר כיבוש מוסול, עלול דאעש להרחיב את פעילותו ברחבי העולם המערבי, ובמיוחד באירופה. במקביל, עלול הארגון להרחיב את פעילותו באזורים שיש לו בהם נוכחות, אם כי מוגבלת, כגון תימן ומערב אפריקה, שם יוכל לנצל את חולשת השלטונות המקומיים.
כיבוש העיר מוסול עשוי לתרום להתייצבות השלטון המרכזי בעיראק, שכן היחלשות ארגון דאעש, האחראי לרוב פעילות הטרור במדינה, היא תנאי בסיסי והכרחי להתייצבות המדינה. גם נוכחות של הממשלה השיעית של בגדאד בעיר מוסול הסונית, תבסס את יציבות השלטון המרכזי בעיר, שסבלה מהעדר שליטה אפקטיבי כבר מאז 2003, כלומר מאז הפלת משטרו של צדאם חסין. גם הכורדים בעיראק לא עשויים להרוויח מנוכחות שיעית הקרובה לשטחם, באופן שעלול לסכן את האוטונומיה לה זוכים בצפון עיראק למעשה מאז שנת 1991.
מבחינת איראן, נראה כי כיבוש העיר מוסול ישרת אותה יותר מכל גורם חוץ. איראן, המנהלת במידה רבה מאחורי הקלעים את המערכת הפוליטית של עיראק ומפעילה מליציות עיראקיות פרו-איראניות בשטחה של עיראק, עלולה להיות המרוויחה העיקרית בשלב שלאחר כיבוש מוסול. המיליציות הפרו-איראניות האלה, העסוקות כעת בלחימה בדאעש, עלולות בשלב הבא, כשיתפנו ממשימה זו, לפעול במסגרת הטרור הגלובלי המנוהל על-ידי "משמרות המהפכה" של איראן, באופן שיקדם את רעיון "הסהר השיעי", זה שעובר מאיראן, דרך עיראק, סוריה ולבנון היישר לגבולות מדינת ישראל. גם בתימן יש לאיראן נוכחות משמעותית, דרך ארגון הטרור החות'י השיעי לו היא מסייעת, דבר שמרחיב את ההשפעה שלה במזרח התיכון.
נראה שארצות-הברית ותורכיה ייצאו נפסדות מכיבושה של מוסול - אומנם דאעש יחטוף מכה קשה, אך איראן צפויה להיכנס לתוך הוואקום בשלב הבא. ארצות-הברית, שמשקיעה מאמצים אדירים לקידום היכולת הצבאית של צבא עיראק ולמיגור ארגון דאעש, עלולה לגלות ביום שאחרי כיבוש מוסול שהמרוויחה העיקרית מהלחימה שלה בדאעש היא דווקא איראן.
במקביל, תורכיה וערב-הסעודית לא ישמחו בוודאי לגלות שמעמדה של ממשלת עיראק, בעלת ההגמוניה השיעית ובעלת הקשרים ההדוקים עם איראן, מתחזקת, בעוד הן, הרואות בעצמן מנהיגות של העולם הערבי הסוני, מאבדות את השפעתן.
מרוויחה נוספת היא רוסיה, הנהנית מדיכוי דאעש, אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על מלחמת האזרחים בסוריה, בלי שתצטרך לפעול נגדו באופן ממשי. את עבודה עבורה עושה ארצות-הברית הן בעיראק והן בסוריה.
העיר מוסול תחת דאעש
כיבוש העיר מוסול יביא בהכרח לחיסול המסגרת המדינתית של דאעש בעיראק, שכן לאחר שהכיבוש יושלם, דאעש כבר לא ישלוט על עיר גודלה על תושביה ועל מוסדותיה הציבוריים. משלב זה צפוי שדאעש יחזור להתנהל כארגון גרילה במתכונתו הקלאסית, התוקף מהפריפריה הרחוקה מרכזים עירוניים, מחנות צבא ואזרחים מקומיים וזרים, ללא שליטה על מרכזים עירוניים, דבר שצפוי לפגע ביכולת המבצעית שלו ובמעמדו.
עם זאת, חשוב לזכור, כי במקביל לנעשה בעיראק, בסוריה יישארו לדאעש מסגרות מדינתיות שבהן ישלוט על אוכלוסייה אזרחית, לפחות בערים אלרקה, דיר אלזור ואלבו כמאל. כך הארגון ימשיך, לפחות לעת עתה, לפעול במסגרת "מדינת הח'ליפות" שהקים, אך במקום בסוריה ובעיראק (ועד לאחרונה גם בלוב), היא תכלול את החלק המזרחי של סוריה בלבד.
בשלב שלאחר כיבוש מוסול, עלול דאעש להרחיב את פעילותו ברחבי העולם המערבי, ובמיוחד באירופה. במקביל, עלול הארגון להרחיב את פעילותו באזורים שיש לו בהם נוכחות, אם כי מוגבלת, כגון תימן ומערב אפריקה, שם יוכל לנצל את חולשת השלטונות המקומיים.
כיבוש העיר מוסול עשוי לתרום להתייצבות השלטון המרכזי בעיראק, שכן היחלשות ארגון דאעש, האחראי לרוב פעילות הטרור במדינה, היא תנאי בסיסי והכרחי להתייצבות המדינה. גם נוכחות של הממשלה השיעית של בגדאד בעיר מוסול הסונית, תבסס את יציבות השלטון המרכזי בעיר, שסבלה מהעדר שליטה אפקטיבי כבר מאז 2003, כלומר מאז הפלת משטרו של צדאם חסין. גם הכורדים בעיראק לא עשויים להרוויח מנוכחות שיעית הקרובה לשטחם, באופן שעלול לסכן את האוטונומיה לה זוכים בצפון עיראק למעשה מאז שנת 1991.
מבחינת איראן, נראה כי כיבוש העיר מוסול ישרת אותה יותר מכל גורם חוץ. איראן, המנהלת במידה רבה מאחורי הקלעים את המערכת הפוליטית של עיראק ומפעילה מליציות עיראקיות פרו-איראניות בשטחה של עיראק, עלולה להיות המרוויחה העיקרית בשלב שלאחר כיבוש מוסול. המיליציות הפרו-איראניות האלה, העסוקות כעת בלחימה בדאעש, עלולות בשלב הבא, כשיתפנו ממשימה זו, לפעול במסגרת הטרור הגלובלי המנוהל על-ידי "משמרות המהפכה" של איראן, באופן שיקדם את רעיון "הסהר השיעי", זה שעובר מאיראן, דרך עיראק, סוריה ולבנון היישר לגבולות מדינת ישראל. גם בתימן יש לאיראן נוכחות משמעותית, דרך ארגון הטרור החות'י השיעי לו היא מסייעת, דבר שמרחיב את ההשפעה שלה במזרח התיכון.
נראה שארצות-הברית ותורכיה ייצאו נפסדות מכיבושה של מוסול - אומנם דאעש יחטוף מכה קשה, אך איראן צפויה להיכנס לתוך הוואקום בשלב הבא. ארצות-הברית, שמשקיעה מאמצים אדירים לקידום היכולת הצבאית של צבא עיראק ולמיגור ארגון דאעש, עלולה לגלות ביום שאחרי כיבוש מוסול שהמרוויחה העיקרית מהלחימה שלה בדאעש היא דווקא איראן.
במקביל, תורכיה וערב-הסעודית לא ישמחו בוודאי לגלות שמעמדה של ממשלת עיראק, בעלת ההגמוניה השיעית ובעלת הקשרים ההדוקים עם איראן, מתחזקת, בעוד הן, הרואות בעצמן מנהיגות של העולם הערבי הסוני, מאבדות את השפעתן.
מרוויחה נוספת היא רוסיה, הנהנית מדיכוי דאעש, אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על מלחמת האזרחים בסוריה, בלי שתצטרך לפעול נגדו באופן ממשי. את עבודה עבורה עושה ארצות-הברית הן בעיראק והן בסוריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה